גזר דין בתיק ת"פ 12-07-11

         הרקע

1.           הנאשמת הורשעה לאחר הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן בשנית לצורך הסדר, וללא ניהול הוכחות ב-3 עבירות של התפרצות למקום מגורים בכוונה לבצע גניבה, 5 עבירות גניבה, 2 עבירות של סיוע להתפרצות למקום מגורים, עבירה של קשירת קשר, עבירה של סיוע לנסיון התפרצות למקום מגורים ועבירת של החזקת מכשירי פריצה.

2.               הצדדים הגיעו להסדר טיעון לפיו הנאשמת תודה במיוחס לה בכתב האישום המתוקן בשנית, תורשע ולעניין העונש הצדדים יטענו באופן חופשי, לאחר הגשת תסקיר.

3.           כתב האישום המתוקן בשנית כולל 6 אישומים במסגרתם ביצעה הנאשמת את העבירות הנ"ל יחד עם קבוצה, תוך תכנון מוקדם ובדרך מתוחכמת, כשלכל אחד מחברי החבורה היה תפקיד. תפקידה של הנאשמת בהתפרצויות היה לדפוק על דלת הבית אליו היתה כוונה להתפרץ, לבדוק אם יש מישהו בבית, במידה והיה, היה עליה לתרץ דפיקתה בדלת, ובמידה והדירה היתה ריקה, היתה הנאשמת קוראת לחבריה שהמתינו ברכב, והם היו מתפרצים לדירה ונוטלים את השלל, בזמן שהיא מתצפתת ובודקת שלא מגיעים בעלי הבית או אחרים.

4.           מהתסקיר עולה כי הנאשמת כבת 18 שנה ו-3 חודשים, גרושה ללא ילדים, נודדת בין כתובות מזדמנות, בעלת דימוי עצמי נמוך, תחושת בדידות ודחייה, דפוסי התנהגות ילדותיים ובלתי בשלים ונטייה להתנהגות הרסנית. הוריה התגרשו עוד בהיותה בהריון, היא גדלה עם אמה בבית  סבתה באום אל פאחם עד גיל 10, המשפחה עברה לירושלים ואמה  נשאה בשנית ולה ילדים מנישואיה השניים. עם אביה הקשר נותק, ובגיל 15 הנאשמת התארסה עפ"י הוראת אמה בניגוד לרצונה, היא איתרה ביריחו את אביה, שגם הוא נשוי בשנית, עברה אליו, אך האב היה אלים כלפיה, התעלל בה רגשית וניצל אותה, הכריח אותה לעבוד ונטל את משכורתה. הנאשמת ברחה מהאב וחזרה לאמה, אולם האם והמשפחה המורחבת נטרו לה כעס על בריחתה והקשר עם אביה נותק, בשנת 2007 היא נשאה ובשנת 2010 התגרשה. ב-5/10 פנתה אם הנאשמת ללשכת הרווחה בטענה כי אין לנאשמת קורת גג. מאחר ומשפחתה דחתה אותה, היא הועברה בעל כורחה ביום 18.5.09 למקלט חירום לנערות. שירותי הרווחה התרשמו כי היתה במצוקה, כשהיא דחויה ממשפחתה, ללא מענה לצרכיה הרגשיים והפיזיים, וביהמ"ש לנוער הכיר בה כקטינה נזקקת. הנאשמת הועברה להוסטל לנערות בעין רפא, בתחילה השתלבה, אך בהמשך גילתה בעיות התנהגות ומשמעת, והחל תהליך הידרדרות שכלל בריחות מההוסטל, יצירת קשרים עם בחורים, ולבסוף ברחה מההוסטל, ניתקה כל קשר עם שירותי הרווחה וגם צו הנזקקות הסתיים ב- 8.5.10 בהיותה בת 18.

5.           שירות המבחן ציין כי הנאשמת קיבלת אחריות חלקית על העבירות, היא מתקשה להבין לעומק את חומרתן, עם זאת הביעה צער וחרטה, והסבירה כי טרם מעצרה לא הצליחה למצוא עבודה, התחברה לעבריין צעיר וביצעה את העבירות מתוך מצוקה כספית. שירות המבחן העריך את התחברותה לחברה שולית, על רקע קשייה הרגשיים ונסיבות חיה המורכבות, עמם התקשתה להתמודד, התרשם כי היא זקוקה למסגרת טיפולית כוללנית בעלת גבולות ברורים, בדק אפשרויות שונות של מסגרות לשילובה, אך העריך כי לאור הרקע הבעייתי, נטייתה להתנהגות הרסנית, קושי בקבלת גבולות ונטייתה לחבור לחברה שולית, קיים סיכון גבוה לנשירתה ממסגרות טיפוליות אלו ולהישנות התנהגות פוגעת. לפיכך נמנע שירות המבחן מהמלצה טיפולית, אך המליץ כי ביהמ"ש יורה לשב"ס לבדוק אפשרות לשילובה בתכנית טיפולית שיקומית במהלך ולאחר ריצוי המאסר.

6.           לנאשמת אין עבר פלילי, אך האישומים המיוחסים לה, מעידים על אורח חיים עברייני, אליו התחברה, לאור החבורה עמה קשרה קשר יחד, ריבוי האישומים, אופן ההתנהלות וההתארגנות המתוחכמת בחבורה, תוך הצטיידות מראש במכשירי פריצה, כשלכל אחד מהחבורה חלק ותפקיד בביצוע העבירות.

7.           מנגד יש לזקוף לזכות הנאשמת כי שיתפה פעולה באופן מלא עם המשטרה והביאה להפללת אחרים, ללא תמורה, ונראה כי השימוש בנאשמת כאשה להסוואת החשד בביצוע העבירות, נועד לקדם את ביצוען, כשאשה נוספת שאף היא השתתפה בחלק מהאישומים, נדונה ל-9 חודשי מאסר בפועל, וערעור המדינה בביהמ"ש המחוזי על עונש זה נדחה, בשל נסיבות מאד מיוחדות וקשות של התעללויות שהשותפה עברה, היותה אם ל-4 ילדים שזקוקים לה ואין מי שימלא תפקידה. שירות המבחן המליץ כי על השותפה יוטל של"צ, כשלשותפה מיוחס אישום של התפרצות אחת. על כן עותרת המאשימה כי על הנאשמת יושת עונש מאסר גבוה ומממושך יותר. ומנגד, לאור סיבותיה האישיות החריגות, עותר הסניגור כי בנסיבותיה הקשות והמיוחדות של הנאשמת, יסתפק ביהמ"ש בעונש מאסר שיכלול את תקופת מעצרה של הנאשמת מיום 21/06/11.

8.           לאחר הדיון הגישה המאשימה הודעה, אליה צירפה את גזר דינו של שותף אחר לעבירה  - עיאש אמגד בערעור, לאחר שנדון בבימ"ש השלום ל-9 חודשי מאסר, אך ערעור המדינה בעפ"ג 41909-10-11 על קולת עונשו התקבל, וביהמ"ש המחוזי בירושלים העמידו על 18 חודשי מאסר, בגין ביצוע עבירות של התפרצות לדירת מגורים, גניבה, ושהייה בלתי חוקית, כשהוא יחד עם אחרים ביצעו את הפריצה לאחר שעקרו את סורג החלון, גנבו מהדירה רכוש רב שכלל כלי חשמל רבים, כלי כסף, תכשיטי זהב וכסף מזומן, והשותף קיבל חלק מהרכוש הגנוב וכסף מזומן. ביהמ"ש המחוזי התייחס גם לעברו שכלל 4 הרשעות קודמות בעבירות התפרצות למקום מגורים, שב"ח, זיוף ושימוש במסמך מזוייף, ולכך שהשותף כבר ריצה בעברו מאסר, והיו תלויים נגדו 3 חודשי מאסר על תנאי ברי הפעלה.

9.           אין ספק שמדובר בעבירות רבות וחמורות שפגיעתן בציבור קשה והרסנית, והביטוי להוקעתן הוא בהטלת עונשי מאסר משמעותיים וממושכים, ואין צורך להכביר מילים על עבירות ההתפרצות לדירות מגורים, שפגיעתן אינה רק ברכושו וקניינו של אדם, אלא גם ובעקר בפרטיותם של בני הבית, בתחושת הבטחון של אדם בביתו מבצרו, שנועד לשמש לו כמקום הבטוח מכל, ובמתח המלווה כל מי שעובר אירוע פריצה בביתו.  מאחר ומדובר בתופעה נרחבת שיש למגרה, יש להטיל עונשים מרתיעים, שיבטאו את המסר והצורך בהגנה על הציבור.

10.       מאידך, לנאשמת וגם לשותפה נסיבות חיים קשות המלוות בהתעללויות, וכפי שטען בפניי הסניגור המלומד, כל אחת בנסיבותיה ומסלול היסורים שלה. התסקיר שהוגש ביחס לנאשמת מתאר דרך ייסורים קשה מילדותה עד היום, תוך חסכים רגשיים קשים, נטישות ודחיות מצד משפחתה מכל הכיוונים, ומצבים קשים שהובילו ודחקו להידרדרותה לחיק עבריינים. מדובר בנערה צעירה שנולדה למסכת חיים קשה ובהעדר יד מנחה ותומכת הידרדרה לחבורת עבריינים. לנאשמת אין עבר פלילי וזוהי התקלותה הראשונה עם החוק, הגם שכתב האישום מפרט מספר רב של עבירות שחזרו על עצמן, שונות נסיבותיה ועברה משל השותף הנ"ל שנדון ל-18 חודשי מאסר, אך דומה יותר למצב של השותפה.

11.        בהתחשב בחומרת העבירות, בריבויין, בהתארגנות ובתחכום שבהן, אך מאידך בחלקה של הנאשמת בעבירות, עברה הנקי, הודאתה במיוחס לה ושיתוף הפעולה עם המשטרה שהביאו להפללת אחרים, בנסיבות חייה הקשות ובגילה הצעיר, הגעתי לכלל מסקנה כי כפי שנהג ביהמ"ש המחוזי שהתחשב בנסיבות חייה הקשות של השותפה, יש לחרוג מהעקרון העונשי המחמיר בעבירות אלה גם ביחס לנאשמת ולהטיל עליה עונש דומה לעונש שהוטל על השותפה.

12.       אשר על כן, אני גוזרת על הנאשמת את העונשים הבאים:

א.         מאסר לתקופה של 9 חודשים שמניינם יחל מיום מעצרה - 21/06/11.

ב.         מאסר על תנאי לתקופה של 10 חודשים, והנאשמת לא תרצה עונש זה, אלא אם תעבור תוך תקופה של 3 שנים מיום שחרורה מהכלא, כל עבירה בה הורשעה בפניי.

13.       שירות בתי הסהר יעשה כל מאמץ אפשרי לשלב את הנאשמת בתכנית טיפול שיקומית.

14.       אני מורה על החזרת המוצגים לבעלים, וככל שלא יאותרו בעליהם יחולטו.

15.       המזכירות תשלח עותק מגזר הדין לשירות המבחן.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 45 יום מהיום.